עמלות סליקה בישראל: מי מפרסם מחיר ומה באמת נגבה
הדבר הראשון שצריך לדעת על עמלות סליקה בישראל הוא שרוב השוק לא מפרסם אותן. מי שמנסה להשוות מחירים לפני שהוא מרים טלפון מגלה מהר מאוד שהמסלול היחיד לרוב המספרים עובר דרך טופס יצירת קשר, וששני השמות הגדולים ביותר בתוצאות החיפוש אינם נוקבים באחוז אחד באתר שלהם.
זה לא אומר שאי אפשר לדעת כלום. שלושה ספקים כן מפרסמים מחירון מלא וקריא, והמספרים שלהם מופיעים כאן כפי שהם, עם תאריך הקריאה. מה שלא מפורסם נשאר ריק בטבלה, כי מספר משוער בעמוד כזה גרוע יותר מאשר שורה ריקה.
העמוד הזה גם לא ממליץ על ספק. הוא מסביר ממה מורכבת העמלה, מראה את המחירים שכן פורסמו זה לצד זה, ומוסיף בסוף שכבה שאף מחירון ישראלי לא מזכיר: מה נגבה ממי שמקבל את הכסף שלו בדולרים. כל המספרים כאן נכונים ל-22 בספטמבר 2026. מחירי סליקה משתנים, וזו הסיבה שהתאריך מופיע.
ממה מורכבת עמלת סליקה, ומה בתוכה לא נתון למשא ומתן
"עמלת סליקה" היא שם כולל, לא שורה אחת בחשבון. בתוכה יושבים כמה חלקים, והחשוב שבהם לבעל עסק שמשווה הצעות נקרא עמלה צולבת.
טרנזילה מסבירה את המנגנון בעמוד ההסבר שלה בנושא: כשמתבצעת עסקה, מחזיק הכרטיס מחויב על ידי המנפיק בסכום המלא, והמנפיק מעביר לסולק את סכום העסקה פחות העמלה הצולבת. כלומר חלק מהעמלה שאתם משלמים לא נשאר בכלל אצל החברה שחתמתם איתה, אלא עובר לחברה שהנפיקה את הכרטיס ללקוח שלכם.
למה זה משנה בפועל: יש רצפה. מתחת לרמה מסוימת שום הצעה לא תרד, כי הסולק לא יכול למכור לכם במחיר נמוך ממה שהוא עצמו משלם. מי שמנהל משא ומתן בלי לדעת את זה חושב שכל הפער בין שתי הצעות פתוח להתמקחות, וזה לא נכון. מה שפתוח הוא השכבה שמעל: הרווח של הסולק, המנוי החודשי, ודמי השירותים הנלווים.
בדקנו גם אם מתפרסם שיעור עדכני של העמלה הצולבת בישראל. טרנזילה מפרסמת טבלת השוואה בין מדינות OECD, אבל בלי שורה לישראל ובלי תאריך עדכון, ולכן העמוד הזה לא נוקב במספר. ההבדל בין להסביר מנגנון לבין להמציא לו מספר הוא בדיוק ההבדל שעמוד כזה צריך לשמור עליו.
מי מפרסם מחיר ומי לא
זו לא הערת שוליים, זו התוצאה המרכזית של הבדיקה. כך זה נראה נכון ל-22 בספטמבר 2026:
| ספק | מפרסם מחירון באתר? | מה כן מופיע |
|---|---|---|
| Grow | כן, עמוד מחירון מלא | אחוז לעסקה, מנוי, תוספות |
| איזיקארד | כן, מחירון לפי מודול | מנוי לכל מודול, אחוז, התקנה |
| PayPal | כן, עמוד עמלות רשמי | אחוז, עמלה קבועה, המרה |
| קארדקום | לא | טופס "לקבלת הצעה" בלבד |
| טרנזילה | לא | טופס הרשמה בתחתית כל עמוד |
שימו לב מה זה אומר על החיפוש שהביא אתכם לכאן. שתי החברות שאינן מפרסמות מחיר הן מהבולטות בתוצאות של גוגל לביטוי הזה, ואחת מהן אפילו מדורגת גבוה עם מדריך בבלוג שכותרתו "השוואת עמלות סליקה לעסקים", בזמן שהאתר שלה עצמו אינו נוקב במחיר. כלומר הפעולה שאתם מנסים לעשות, להשוות מחירים לפני שיחה עם נציג, אינה זמינה ברוב השוק.
המסקנה המעשית אינה להימנע מהחברות האלה. היא לגשת אליהן אחרת: לבקש הצעה בכתב, לוודא שהיא כוללת את כל התוספות ולא רק את האחוז הראשי, ולהשוות אותה מול המספרים המפורסמים שמופיעים בהמשך, שמשמשים כאן כנקודת ייחוס ולא כהמלצה.
המחירים שכן פורסמו, זה לצד זה
שלושת המחירונים למטה נקראו מהאתרים עצמם ב-22 בספטמבר 2026. כולם לפני מע"מ, לפי הצהרת הספקים עצמם.
| ספק | עלות חודשית קבועה | עמלה לעסקה |
|---|---|---|
| Grow | 59 ₪ בהתחייבות שנתית, או 69 ₪ בחיוב חודשי | 0.75% |
| איזיקארד, תוסף לאתרי מסחר | 73 ₪, ועוד תשלומי הקמה חד פעמיים | 1.4% |
| PayPal | אין מנוי | 3.40% ועוד 1.20 ₪ לעסקה בשקלים |
כמה דברים שלא נכנסים לטבלה ושווים כסף:
אצל Grow המנוי כולל 100 עסקאות ו-100 מסמכים בכל חודש, וכל עסקה או מסמך מעבר לכך עולים 0.5 ₪. המנוי השנתי נגבה בתשלום אחד של 708 ₪. העברה בנקאית עולה 1 ₪, הכסף זמין מה-1 בחודש, והעברה מחשבון Grow עולה 1.75 ₪ כשחמש ההעברות הראשונות בחודש ללא עלות, עד תקרה של 15,000 ₪ ביום.
אצל איזיקארד המחירון בנוי לפי מודולים, ולכן המספר הרלוונטי תלוי באיך אתם סולקים: תוסף לאתר מסחר, עבודה מול API, או הוראות קבע. תשלומי ההקמה החד פעמיים על מודול התוסף לאתרי מסחר הם 250 ₪ התקנה ועוד 199 ₪ על התוסף עצמו. בנוסף יש שני מסלולי בסיס, מסלול ללא דמי שימוש ב-0 ₪ לחודש ומסלול חסכון ב-35 ₪ לחודש בהתחייבות שנתית, ובמסלול החסכון העמלה יורדת ל-1% על כל המחזור בחודש שבו המחזור עובר 50,000 ₪.
אצל PayPal אין מנוי בכלל, והמחיר כולו בנוי על אחוז ועמלה קבועה. זה נראה יקר לצד השניים האחרים, וזו גם הסיבה שהוא מתאים למי שמקבל תשלומים בודדים ולא למי שמפעיל חנות עם תנועה יציבה.
מתי המנוי הזול יוצא יקר יותר
האחוז לבדו לא עונה על השאלה כמה תשלמו, כי שני החלקים נעים בכיוונים הפוכים: מנוי גבוה עם אחוז נמוך מול מנוי נמוך עם אחוז גבוה. מי שמעביר מעט כסף משלם בעיקר מנוי, ומי שמעביר הרבה משלם בעיקר אחוזים.
החישוב עצמו פשוט ושווה לעשות אותו לפני שחותמים. קחו את המחזור החודשי הצפוי, הכפילו אותו באחוז של כל הצעה, הוסיפו את המנוי, והשוו את שני הסכומים. אם אתם עדיין לא יודעים מה המחזור, עשו את החישוב לשלוש רמות: מה שיקרה אם יהיה חלש, סביר, וטוב.
דוגמה על מחירון אחד, כדי לראות מה השיטה מחמיצה. עסק ב-Grow עם מחזור של 10,000 ₪ בחודש משלם 75 ₪ עמלות ועוד 59 ₪ מנוי, כלומר 134 ₪ לפני מע"מ. אבל המחזור לבדו לא קובע: המנוי כולל 100 עסקאות, וכל עסקה מעבר לכך עולה 0.5 ₪. אותו מחזור בדיוק, מפוזר על 400 עסקאות קטנות במקום על 50 גדולות, מוסיף 150 ₪ לחשבון ומביא אותו ל-284 ₪. אותו כסף, אותו ספק, יותר מפי שניים.
| מה משפיע | 50 עסקאות | 400 עסקאות |
|---|---|---|
| עמלה על המחזור | 75 ₪ | 75 ₪ |
| מנוי חודשי | 59 ₪ | 59 ₪ |
| עסקאות מעל המכסה | 0 ₪ | 150 ₪ |
| סך הכל לפני מע"מ | 134 ₪ | 284 ₪ |
ההשוואה בין ספקים דורשת צעד אחד נוסף, ובלעדיו היא פשוט לא נכונה: אצל איזיקארד המחיר מורכב ממסלול בסיס ועוד מודול, ולא ממספר אחד. מי שסולק דרך תוסף לאתרי מסחר משלם 73 ₪ לחודש על המודול, ומעל זה את מסלול הבסיס שבחר, 0 ₪ בחיוב חודשי או 35 ₪ בהתחייבות שנתית, שבה העמלה יורדת ל-1% על כל המחזור בחודש שבו הוא עובר 50,000 ₪. כלומר לפני שמשווים שתי הצעות צריך להרכיב את החשבון המלא של כל אחת מהן: מנוי, מודולים, אחוז, ומכסת עסקאות. השוואה של אחוז מול אחוז אינה השוואה.
התוספות שלא מופיעות בכותרת
האחוז הראשי הוא מה שמפרסמים. מה שמופיע בהערות הקטנות הוא מה שמשנה את החשבון של עסקים מסוימים לגמרי.
כרטיסי דיינרס. Grow גובה עליהם 1.5%, ואיזיקארד מוסיפה עליהם 0.5% לעמלה הרגילה.
כרטיס תייר. כאן הפער הכי גדול: Grow גובה 3.5%, ואיזיקארד מוסיפה 2.55% לעמלה. עסק שהקונים שלו תיירים משלם בפועל מחיר אחר לגמרי מעסק שמוכר לישראלים, על אותו חוזה.
אמריקן אקספרס. אצל איזיקארד זה נקבע מול נציג מכירות ולא מופיע במחירון.
עמלות שאינן על העסקה. אצל Grow, העברה בנקאית עולה 1 ₪. אצל איזיקארד, הפקדה לבנק בסכום נמוך מ-4,000 ₪ עולה 9.90 ₪. אצל PayPal, משיכה לחשבון בנק ישראלי חינם מ-1,000 ₪ ומעלה ועולה 8 ₪ מתחת לזה, ומשיכה לחשבון בארצות הברית עולה 35 דולר.
הכחשת עסקה. ב-PayPal זה 30 ₪ לכל מחלוקת. זו שורה שקל להתעלם ממנה עד שהיא קורית.
ומע"מ על הכל. כל המחירים בעמוד הזה הם לפני מע"מ, לפי מה שכתוב בעמודי הספקים עצמם. את שיעור המס ואת השאלה מה ניתן לקזז כדאי לברר מול רשות המסים או מול רואה חשבון, ולא מתוך מאמר.
מי שמקבל דולרים משלם שכבה שנייה
זה החלק שחסר בכל עמוד ישראלי בנושא, והוא לא זניח. מוכר שהקונים שלו בחו"ל לא סולק בישראל בכלל, או סולק בישראל וגם מקבל דולרים במקום אחר. בשני המקרים יש עמלה שאף מחירון ישראלי לא מזכיר, כי היא לא שייכת לאף אחד מהספקים כאן: המרת מטבע.
| מה נגבה | מי גובה | השיעור |
|---|---|---|
| עמלה בינלאומית על המכירה | איביי | 1.30% |
| המרת דולרים לשקלים | איביי | 2.5% |
| עסקה מסחרית מקומית | PayPal | 3.40% ועוד עמלה קבועה |
| תוספת על תשלום שמגיע מחו"ל | PayPal | 1% או 2% |
| המרת מטבע | PayPal | 2.5% |
שני המספרים של איביי מפורסמים בעמוד העמלות שלה למוכרים גלובליים. ישראל מופיעה שם פעמיים: פעם אחת בקבוצה שנקראת Europe Unsited (excl. EU), שהעמלה הבינלאומית שלה היא 1.30%, ופעם שנייה בטבלת ההמרה, בשורה שכתוב בה "Malaysia, Israel" מול 2.5%, לצד 3.0% לכל שאר המדינות. כלומר ישראל דווקא נמצאת בקבוצה הזולה בהמרה, וזה עדיין 2.5%.
חברו את זה: מוכר ישראלי באיביי משלם 1.30% על היות המכירה בינלאומית ועוד 2.5% על ההמרה לשקלים, לפני שדיברנו על עמלת המכירה של איביי עצמה. זה יותר מהפער בין כל שתי ההצעות הישראליות שמופיעות למעלה. פירוט מלא של שאר העמלות נמצא בעמוד עמלות איביי, ומי שמוכר בחנות עצמאית על שופיפיי ימצא את מבנה העלויות שלו, שהוא שונה לגמרי, בעמוד שופיפיי בישראל.
הנקודה המעשית: אם ההכנסה שלכם בדולרים, ההחלטה הגדולה אינה איזה ספק סליקה ישראלי לבחור, אלא כמה פעמים הכסף שלכם מומר בדרך אליכם. כל המרה היא אחוז.
מה לשאול ספק שלא מפרסם מחירון
מכיוון שרוב השוק עובד כך, שווה להיכנס לשיחה עם רשימה. חמש שאלות, וכולן נובעות ממה שכן מפורסם אצל האחרים:
- מה האחוז לעסקה, ומה המנוי החודשי. שני המספרים, לא אחד מהם. הצעה שנאמרת כאחוז בלבד חסרה את החלק שגובים גם בחודש שבו לא מכרתם.
- מה קורה בכרטיס תייר, בדיינרס ובאמריקן אקספרס. שלושתם נושאים תוספת אצל הספקים שמפרסמים, ולכן סביר שגם כאן.
- אילו עמלות אינן על העסקה. הפקדה, העברה בנקאית, הקמה חד פעמית, עלות תוסף לאתר.
- מתי הכסף אצלי. תנאי התשלום הם חלק מהמחיר, גם אם הם לא מופיעים באחוזים.
- מה השיעור אם המחזור יוכפל. לחלק מהמחירונים יש מדרגה, ועדיף לדעת אותה לפני שמגיעים אליה.
ובקשו את התשובות בכתב. מחירון שמפורסם באתר אפשר לחזור ולקרוא בעוד חצי שנה, והצעה בעל פה לא.
מאיפה מתחילים
לפני שמשווים בכלל, שווה לדעת מה בדיוק אתם מתמחרים. עסק שמוכר בשקלים לקונים ישראלים מחפש ספק סליקה ישראלי, ושם ההשוואה היא מנוי מול אחוז. עסק שמוכר לחו"ל ומקבל דולרים מחפש קודם כל להבין כמה המרות יש בדרך, ורק אחר כך את הספק. שני העסקים האלה קוראים את אותו מחירון ומגיעים לתשובות שונות.
העמלה היא בכל מקרה רק שורה אחת בחשבון. איך מרכיבים ממנה ומשאר העלויות מחיר שבאמת משאיר רווח, כולל נקודת האיזון שמתחתיה מכירה היא הפסד, מפורט בעמוד תמחור מוצר שמשאיר רווח.
מי שעדיין בשלב מוקדם יותר, לפני שיש חנות ולפני שיש מה לסלוק, ימצא את הסדר הנכון של הצעדים בעמוד איך פותחים חנות אינטרנטית, ואת התמונה הרחבה של איך נראה מסחר מקוון ומה נדרש כדי להתחיל בו בעמוד מה זה איקומרס.
והדבר האחרון, שהוא גם הסיבה שהעמוד הזה נכתב: המספרים כאן הם מה שהספקים בחרו לפרסם, ביום שבו נקראו. הם לא הצעה, הם לא המלצה, ואף אחד כאן לא מוכר לכם סליקה. אם חברה כלשהי בתחום תתחיל לפרסם מחירון, העמוד הזה ישמח להוסיף אותה לטבלה.
שאלות נפוצות
כמה עולה סליקת אשראי לעסק בישראל?
תלוי בספק, ורוב הספקים הגדולים לא מפרסמים את המספר. מבין אלה שכן מפרסמים מחירון מלא באתר שלהם, נכון ל-22 בספטמבר 2026: Grow גובה 0.75% לעסקה ועוד 59 ₪ לחודש בהתחייבות שנתית, ואיזיקארד גובה 1.4% לעסקה כשהסליקה מתבצעת דרך תוסף לאתרי מסחר, שעולה 73 ₪ לחודש ועוד התקנה חד פעמית. שני המחירים האלה הם לפני מע"מ. קארדקום וטרנזילה, שתי חברות גדולות בתחום, אינן מפרסמות מחירון כלל ומפנות לקבלת הצעה.
מהי עמלה צולבת ולמה היא חשובה?
זה החלק בעמלה שהסולק מעביר לחברה שהנפיקה את הכרטיס ללקוח. כשמתבצעת עסקה, המנפיק מחייב את הלקוח בסכום המלא ומעביר לסולק את הסכום פחות העמלה הצולבת, כפי שמסבירה טרנזילה בעמוד ההסבר שלה בנושא. המשמעות המעשית לבעל העסק היא שמתחת לרמה מסוימת אף הצעה לא תרד, כי חלק מהעמלה כלל אינו נשאר אצל הסולק שמדבר איתכם. מי שמשווה שתי הצעות בלי לדעת את זה חושב שכל הפער ניתן למשא ומתן, וזה לא המצב.
האם המחירים שמפרסמות חברות הסליקה כוללים מע"מ?
לא. כל ספק שבדקנו מצהיר זאת במפורש בעמוד המחירים שלו: Grow כותב "המחירים לא כוללים מע"מ", ואיזיקארד כותב "המחירים אינם כוללים מע"מ". גם PayPal מציג באתר הישראלי שלו טור נפרד של תעריף כולל מע"מ לצד התעריף עצמו. המשמעות היא שהסכום שיורד בפועל גבוה מהמספר שמופיע בכותרת, ושכדאי לתקצב לפיו ולא לפיה. את שיעור המס עצמו ואת השאלה מה מותר לקזז כדאי לברר מול רשות המסים או מול רואה חשבון.
מה ההבדל בין עמלת סליקה למי שמוכר באיביי לבין חנות עצמאית?
הם משלמים על דברים שונים. חנות עצמאית משלמת לספק סליקה ישראלי מנוי חודשי ואחוז מכל עסקה, בשקלים. מי שמוכר באיביי אינו סולק בעצמו כלל, אלא מקבל תשלום דרך המערכת של איביי, ושם נגבות שתי עמלות שאין להן מקבילה במחירון ישראלי: עמלה בינלאומית של 1.30% לפי כתובת המוכר הרשומה בישראל, ועמלת המרה של 2.5% כשהכסף עובר מדולרים לשקלים. שתיהן מפורסמות בעמוד העמלות של איביי למוכרים גלובליים.
למה חברות הסליקה הגדולות לא מפרסמות מחירון?
הן לא מנמקות זאת, ולכן אין כאן תשובה מוסמכת אלא עובדה שכדאי לקחת בחשבון: בבדיקה שנעשתה ב-22 בספטמבר 2026, לקארדקום ולטרנזילה אין באתר עמוד מחירים, והמסלול היחיד למספר הוא טופס יצירת קשר. מה שכן אפשר לומר הוא מה זה אומר עליכם: המחיר שתקבלו נקבע לפי המחזור, הענף וסוג הכרטיסים שלכם, ולכן שווה לבקש אותו בכתב עם כל התוספות מפורטות, ולא רק את האחוז הראשי.
מה התוספות שכדאי לשאול עליהן לפני שחותמים על הסכם סליקה?
ארבע, וכולן מופיעות בקטן אצל הספקים שכן מפרסמים. הראשונה היא כרטיסי דיינרס, שנושאים תוספת של 1.5% אצל Grow ותוספת של 0.5% אצל איזיקארד. השנייה היא כרטיס תייר, שנושא 3.5% אצל Grow ותוספת של 2.55% אצל איזיקארד. השלישית היא עמלות שאינן על העסקה עצמה, כמו עמלת העברה בנקאית של 1 ₪ אצל Grow או עמלת הפקדה של 9.90 ₪ אצל איזיקארד כשההפקדה נמוכה מ-4,000 ₪. הרביעית היא מה קורה בעסקאות מחו"ל ובכרטיסים בינלאומיים.